יום שבת, 20 ביוני 2009

אחרי 3 שנים בחטיבה

דברים שקראתי במסיבת סיום חט"ב של עידו
צפית, יוני 09

ערב טוב לכולם!

"יש בעולם הרבה דברים יפים:

פרחים וחיות, אנשים ונופים.

ומי שיש לו עיניים פקוחות

רואה יום יום מאה דברים נפלאים

לפחות!"

בחרתי לפתוח במילותיה של לאה גולדברג משלוש סיבות:

יש האומרים שלכך מחנכים בצפית.

יש המרגישים כי פעמים רבות כדאי להיזכר במילים האלה כדי להמשיך הלאה בצפית.

יש שיגידו שזה רק חלום רחוק.

כך או כך או כך-

בילינו שלוש שנים בצפית.

אני יודעת שהילדים כבר בגיל של "אמא או אבא עושים בושות" ובכל זאת, כל בוקר כשאתם, הילדים, נוסעים לכאן, לצפית, אנחנו אתכם-

שמחים אתכם, מקווים אתכם, מתבגרים אתכם, מצפים אתכם וגם כואבים אתכם, מתאכזבים ואפילו כועסים.

בגלגולים שונים, אני ומשפחתי מלווים את צפית כבר מאמצע שנות הששים.... משהו כמו ארבעה עשורים וחצי!

אשאיר את כל הסנטימנטים לאירועים אחרים ורק אומר כי במילותיי הערב,

שזורות השנים הרבות של הזיכרונות והחוויות.

במקום כזה, הנושא עימו מסורת חינוכית ורואה בה ערך, לצד ההתחדשות המתמדת - אני שמחה שהילדים שלי מבלים את הימים היפים של הנעורים.

זה הרגע לומר תודה גדולה ליונתן, שאיפשר משך שנים ארוכות לצפית להיות- צפית והוביל כאן דרך חינוכית שהלוואי ותישאר לדורות.

בהצלחה רבה בהמשך דרכך ובעיקר- הרבה בריאות!

כאמא בצפית, ציפיתי לטוב מתוך החוויה של בני משפחתי הנוספים והרבים שצעדו כאן על המדרכות כתלמידים וכמחנכים:

רובם ככולם לקחו מצפית הרבה כוחות להמשך החיי

כוחות של יצירה,

של משמעות,

של חברה שיש בה שמחה וגאווה לא רק בציונים,

של מנהיגות שיש בכוחה להשפיע ולשנות

של מקום שיש בו מקום לאנשים.

בשלוש השנים האחרונות נדרשתי להרבה נחישות ואכפתיות (לפחות למדתי את המילים...) ולדבר שוב ושוב עם אלה שהטעם המתוק עוד בפיהם, כדי לאסוף כוחות ולהמשיך.... להרכיב שוב ושוב משקפיים ורודים...

עכשיו אני שמחה על כך.

חטיבת הביניים היא תקופה שכזו-

תקופה של "בין" ו"בינתיים".

תקופה בה גם הבוגרים וגם המתבגרים נדרשים להרבה אורך רוח.

תודה למחנכים, תמי, אייל, צפרא, בתיה, מירי וענבל אשר על החברה וחבר'ה, שהשקיעו ימים רבים וגדושים עמוסי מורכבויות של גיל ההתבגרות וקמו בוקר בוקר עם חיוך להמשך.

אנו מעריכים את ההשקעה, ההקשבה והנכונות להיות מחנכים ל"אוצרות" שלנו שלא תמיד וכל הזמן הם נוצצים, אבל בסוף, עבורנו, הם תמיד האוצרות הכי יקרים.

ראינו אתכם, תלמידים, הופכים מילדים לכמעט בוגרים.

ראינו אתכם פורחים ומביאים לקדמת הבמה את הכישרונות המדהימים שלכם – כל אחד בתחומו - ומי שעדיין לא ראה את הדיסק מפסח- אל תפסידו! – יש בכם הכל והרבה – יש לכם תפאורה מתאימה- לכו על זה!

ליווינו אתכם בבחירות לא קלות וכרגיל- אנחנו סומכים עליכם 100%.

נשאיר לעצמנו כמה אחוזים בודדים נוספים, כדי שתדעו שמבחינתנו- השמיים אינם גבול-

הם אופק ראוי, כחול וצלול, המאפשר לכם להביט רחוק- וללכת בעקות המבט.

שיהיה לכם רק טוב-

עם עצמכם, עם החברים, עם החברות, עם ההורים ובכלל עם העולם

אוהבים ותמיד אתכם-

ההורים

אין תגובות: